לגלות את השיזן

סיפור השיזן מתחיל בכפר קטן ומיוחד, אי שם ביפן הרחוקה. בכפר זה חי לו ישיש יפני ששמו נישא למרחקים כיודע את האמת וסוד האושר. כל חייו סירב לגלות את סודו, אך ביום הולדתו ה-120 כינס את אנשי הכפר ושאלם: "התרצו לדעת את סוד האושר והאמת הגדולה?"

 אנשי הכפר הינהנו כולם בהתרגשות וחיכו למוצא פיו. "שיזן", ענה הזקן, חייך חיוך מסתורי, מילמל שוב "שיזן" - ועצם עיניו לעד.

אנשי הכפר תהו אמנם אודותת כוונתו של הישיש, אך המשיכו בשגרת יומם. רק קן, צעיר הבנים בכפר, החליט לגלות מהו אותו "שיזן", שגרם אושר כה גדול לזקן. הוא ארז את מטלטליו ויצא למסע ששינה את חייו. הוא עבר ארצות וחצה ימים במטרה לגלות את סוד השיזן.

בסין  פגש בקונפוציוס שענה לו: "בכל דבר צפון יופי, אך לא כל אחד מסוגל לראותו". האם זהו השיזן של הזקן? שאל קן. "לא", ענה קונפוציוס, "זהו השיזן  שלי", השיב לו.

באוקראינה, בעיר ברסלב, פגש קן ברבי נחמן מברסלב שענה לו: "לעולם אל יהא אדם זקן. חייב אדם להתחדש תמיד, מתחיל וחוזר ומתחיל". "האם זהו השיזן של הזקן?", שאל קן, אך גם הפעם נענה בשלילה. רבי נחמן ליטף את ראשו, ואמר: "זהו השיזן שלי. את השיזן של הזקן איני יודע".

קן המשיך במסעו הארוך. בצרפת פגש קן בז'אן ז'אק רוסו שהסביר לו כי "לא מי שהאריך ימים חי הרבה, כי אם מי שהרבה להרגיש את החיים". בהמשך פגש קן גם את לה רושפוקו שענה לו: "אם לא תוכל למצוא את השלווה בנפשך, לשווא תחפשנה במקומות אחרים".

ביוון ענה לו דמוקריטוס כי "חייב כל אדם לשאוב את תענוגותיו ממעמקי נפשו".

דווקא כשחשב קן כי הוא קרוב לפתרון חידת השיזן, בגרמניה, לחש לו גיתה ש"לעולם אין האדם רחוק ממטרתו כבאותה שעה שהוא סבור שהגיע אליה".

אף אחד לא ידע לומר לקן מהו השיזן של הזקן. הוא המשיך בדרכו מבולבל מתמיד. שנים חלפו, קן הפך מנער צעיר לגבר חסון, ושב לכפר עייף, אך מאושר. את השיזן של הזקן הוא לא גילה ולא יגלה, כנראה, לעולם. הוא כן מצא את החשוב מכל: השיזן  הפרטי שלו!

בואו גם אתם לשיזן - מלון ספא כדי להנות מחוויית חמשת החושים - ולגלות את השיזן הפרטי שלכם...